סורגים | סורגית - סורגים לבטיחות ילדים

 
 

 
כיצד תגן על ילדך מפני סכנת נפילה (חלילה) מן החלון ?

הקדמה
בעשרים השנים האחרונות החלה מגמה מואצת של בניית בניינים לגובה, בעיקר בערים הגדולות. מגמה זו נובעת מצפיפות האוכלוסין ההולכת וגדלה ומהביקוש למגורים בערים הגדולות. כך יוצא שאנו מבחינים מדי שנה במספרם ההולך וגדל של רבי הקומות המיתמרים לגובה. לבניה לגובה ישנם יתרונות רבים כמובן אבל ישנם גם חסרונות ואחד מהם הוא הסכנה חלילה של נפילת ילדים מן החלון. למזלנו, על סכנה זו ניתן להתגבר בקלות ע"י התקנת אמצעי מניעה מתאימים.

רקע כללי

מי נמצא בקבוצת הסיכון הכי גבוה? לפי הדו"ח של ארגון "בטרם", הארגון הלאומי לבטיחות ילדים, ילדים עד גיל 5 נמצאים בקבוצת הסיכון הגבוה ביותר להיפגעות מנפילות. יחד עם זאת, גם בקרב ילדים גדולים יותר עד גיל 10 שנים, ישנה שכיחות גבוהה יחסית של היפגעות מנפילות. באופן כללי, שני שלישים מהנפגעים הם בנים ושליש הן בנות. רוב הפגיעות המצריכות אשפוז מתרחשות לרוב בנפילה מקומה שנייה ומעלה. הפגיעות הקטלניות מתרחשות לרוב בנפילה מקומה שלישית ומעלה. במחקר שנערך בדאלאס במשך 3 שנים רצופות, נתקבלו כמה מסקנות מעניינות:
  • ברוב המקרים של נפילה מחלונות, דיווחו ההורים על השגחה של מבוגר על הילד לפני הנפילה, אך תשומת לבו הוסטה רגעים ספורים לפני הנפילה.
  • ברבע מן המקרים הנפילות התרחשו בחלונות חדר השינה והסלון.
נקודה מעניינת נוספת היא שברוב המקרים הייתה רשת מפני חרקים, אך רשתות אלו נקרעו/נפלו כשהילד נפל החוצה. מיותר לציין שבאף אחד מן המקרים גם לא היו מגנים כלשהם על החלונות כנגד נפילה כגון סורגים.

מי נפגע והיכן?

תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש - לערך נפגעים לרוב בראשם. זאת מכיוון שכובד הראש יחסית לגוף גדול יותר וכמו-כן, מנגנוני ההגנה בגיל זה אינם מפותחים ותינוקות בגיל זה אינם מנסים להביא את גופם למצב של נפילה על הידיים או על הרגליים.
ילדים בגיל ארבע עד אחת עשרה שנים - בעלי סיכון גדול יותר לשברים בגפיים. כיוון שהם נופלים על "ארבע" כשהידיים והרגליים נוגעות במשטח הנפילה.
בני נוער בגיל אחת-עשרה ומעלה - הפגיעה האופיינית הינה בחוליות עמוד השדרה ובצלעות.

המצב בישראל

אם נבחן את הנתונים הסטטיסטיים לגבי המצב בישראל, נמצא כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מתים בישראל 6-7 ילדים ובני נוער כתוצאה מנפילה. נפילה היא הסיבה הראשונה לפגיעת ילדים המביאה לפנייה למיון ולאשפוז, כאשר כמחצית מהפציעות של ילדים המאושפזים בבתי החולים עקב טראומה נגרמות עקב נפילות.
כמו כן, כ-80,000 ילדים מגיעים מדי שנה לחדרי מיון וכ-10,000 ילדים מתאשפזים עקב נפילות מדי שנה.
נפילות מגובה הן סוג הנפילות השכיח ביותר: בשנת 2002 41.9% מהפגיעות עקב נפילה היו עקב נפילה מגובה. אתר הנפילה העיקרי הוא בית המגורים. בשנת 2002, כ- 51% מהנפילות התרחשו בבית. כ-70% מבין הילדים שנפגעו עקב נפילה בבית היו בגילאי 0-4; כ-19% היו בגילאי 5-9; 8.4% בגילאי 10-14 ו-2.5% בגילאי 15-17.
ילדים בגיל צעיר (0-9), ובמיוחד בני 0-4, הם הנפגעים העיקריים מנפילות, בעיקר מנפילות מגובה, שחומרת הפגיעה מהן היא הגדולה ביותר. כך למשל, בשנת 2002 51.4% ממקרי האשפוז עקב נפילות היו של ילדים בגילאי 0-4.
ככלל, בישראל אין חובת התקנת סורגים בחלונות בבנייני מגורים, אך קבלן המעוניין להתקין סורגים בחלונות, חייב לעמוד בתקן הישראלי. כמו-כן, אין חובת התקנה של אמצעים אחרים המונעים נפילה מחלונות, אף לא בדירות בהם מתגוררים ילדים קטנים.
בניו-יורק הופעלה בשנות ה-70 תוכנית מניעת נפילה מחלונות בשם "Children Can't Fly". תוכנית זו צמצמה כמעט לחלוטין את תופעת הנפילה מחלונות.
התוכנית כללה קמפיין תקשורתי והגורמים הקהילתיים עסקו בהסברה וחינוך בנושא מניעת נפילה מגובה. בנוסף, חולקו מגנים לחלונות למשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לא היה ילד אחד שנפל מחלון דירה, בה היו אביזרים המגבילים את פתיחת החלון.
בשנת 1976 הועבר חוק במדינת ניו-יורק, לפיו כל בעל בית של דירה בבניין רב-קומות יהיה חייב לספק אביזרים המגבילים את פתיחת החלון לדירה בה גרים ילדים בגיל 10 ומטה. בעקבות החקיקה, חלה ירידה של עד 95% בפניות לבתי החולים המקומיים לטיפול עקב נפילה מחלונות. תכנית מעקב מ-1993 הוכיחה המשך מגמה של ירידה. חוק דומה הועבר גם במדינת ניו-ג'רסי. בישראל, הייתה קיימת בעבר חובת התקנת אמצעי הגנה לחלונות בדירות שבקומה הראשונה או העליונה בבנייני מגורים, מתוקף תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאים ואגרות) (תש"ל-1970) התקנה שימשה בעיקר כהגנה מפני פריצות, אך היא בוטלה בשנת 2003. כלומר, כיום אין במדינת ישראל חובת התקנת אמצעים כלשהם למניעת נפילת ילדים מחלונות של בנייני מגורים.
בחודש נובמבר 2005, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק "התקנת אמצעים למניעת נפילת ילדים מחלונות". ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת לשעבר זבולון אורלב, מאיר פרוש ויולי תמיר ואמורה הייתה לעבור לקריאה טרומית כמקובל בתהליך הגשת הצעות חוק בישראל. עד היום לא הייתה התקדמות ממשית בנושא קידום החוק.

בישראל קיים תקן הנקרא תקן 1631 המגדיר מהם סורגים תקניים. מי שכתב את התקן לא השכיל להפריד בין סורגי בטיחות אשר ייעודם הוא מניעת נפילה של ילדים מחלונות לבין סורגי מיגון אשר מטרתם למנוע כניסה של פורצים לתוך הבית וכך, נוצר מצב אבסורדי שבו סורג בטיחות לילדים אמור להיות גם סורג מיגון על מנת לעמוד בכל דרישות התקן.
בארה"ב ובאירופה ישנם תקנים נפרדים לסורגים לבטיחות ילדים וסורגים למטרות מיגון.

עדכון נוסף שהתקן הישראלי לסורגים צריך לעבור הוא בקביעה החד משמעית שסורגים עם בטן גדולה, כאלו אשר ילדים עלולים לשבת עליה, לא רק שאינם בטיחותיים לילדים, אלא גם מסוכנים לילדים.
בתקן ישנה הנחיה מפורשת לכך שבשום מקום בסורג אסור יהיה פתח דרכו עשוי לעבור כדור בקוטר 100 מ"מ וזאת כדי שראש של ילדים לא יוכל להיכנס במרווח שבין הסורגים. אצל רבים מהילדים הגוף צר מן הראש וכך קרו מקרים מסוכנים בישראל בהם ילדים ישבו על הסורגים ומצאו את עצמם משתלשלים עם הגוף למטה והראש תקוע בין הסורגים.

חברת סורגית, החברה המובילה בישראל לסורגים לבטיחות ילדים, פועלת נמרצות מול משרד הכלכלה ומול גורמים במכון התקנים על מנת שיעדכנו את תקן סורגים 1631 ויפרידו בין סורגי בטיחות לבין סורגי מיגון.

הצעות למניעת נפילה

המניעה היעילה ביותר הינה התקנת אביזרים המגבילים את פתיחת החלון/מעקות/סורגים בעלי מרווח של עד 10 ס"מ.

מידע לגבי סורגים

קיימים בשוק שני סוגים נפוצים של סורגים.
  • סורגים למטרות מיגון - המיועדים למנוע מאנשים זרים (גנבים לדוגמה) להיכנס לתוך הבית.
  • סורגים למטרות בטיחות - המיועדים לשמור על דיירי הבית בתוכו ולמנוע נפילות מהבית החוצה.
היות וסורגי בטיחות אינם מיועדים למנוע פריצות גנבים, הרי שהם מיוצרים כך שהמראה שלהם עדין יותר בזכות העובדה שמוטות מהם הם עשויים דקים יותר. סורגים למטרות בטיחות אסתטיים יותר ופחות מורגשים. כמו כן, באמצעות כלי עבודה מתאימים, ניתן להסירם בקלות יחסית כשהילדים גדלים. יתרון משמעותי נוסף שישנם לסורגי בטיחות על פני סורגי מיגון הוא שמחירם נמוך באופן משמעותי (בחצי ואף יותר) ממחירם של סורגי מיגון.
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית במודעות בקרב הורים לילדים קטנים בכל הקשור לנושא הבטיחות של ילדים בכלל וכנגד נפילה מן החלונות בפרט. יחד עם זאת, רבים מההורים עדיין נמנעים מלהרכיב סורגים משתי סיבות עיקריות:
1. ההורים נרתעים מתחושת הכליאה שיוצרים סורגי מיגון.
2. ההוצאה על סורגי מיגון גבוה מדי כך שהורים רבים נוטים לדחותה.
אילו היו מודעים ההורים לכך שקיימים בשוק סורגים בעלי מראה עדין במחיר השווה לכל נפש, המיוצרים למטרות בטיחות בלבד ולא למטרות מיגון (נגד גנבים) היו נחסכים מקרים רבים מאד של פציעות ילדים ואף גרוע מכך.


אביעד כהן - יעוץ בטיחות בחברת סורגית. 

סורגית באה מאהבה להגן על ילדכם.





סורגים לחלונות | סורגים לבית | סורגים לילדים | סורג לטף
פא"י חת"ך רח"ל